פסק-דין בתיק ת"ק 003070/02

1.         בפני תביעה בגין נזקים הנובעים מליקויי בניה שהגיש התובע, דייר ברחוב מצליח  5, בני ברק, כנגד הנתבע, קבלן רשום אשר ביצע עבודות הרחבת דירות בבניין בו מצוייה דירת התובע.

2.         בכתב תביעתו טען התובע, כי כתוצאה מעבודות הבנייה שביצע הנתבע, נגרמו לתובע בדירתו נזקים המסתכמים בסך של 21,880 ש"ח, כמפורט בחוות דעת מומחה אשר צורפה כנספח "ב" לכתב התביעה (להלן: "חוות הדעת מטעם התובע").

            התובע העמיד את תביעתו על סך 16,700 ש"ח, על מנת להכניס לגדר סמכותו של בית משפט זה.

3.         הנתבע הגיש כתב הגנה וטען כי אין כל קשר בין העבודות שביצע בבניין לבין הליקויים המפורטים בחוות הדעת מטעם הנתבע.

הנתבע טען כי העבודות שביצע בבניין, כללו בניית שלד, טיח חוץ וזיפות הגג בלבד ולא כללו עבודות בתוך דירתו של התובע. הנתבע טען כי לא הרס קירות קיימים בדירת התובע, לא בנה קירות חדשים וכו' - וכל עבודות אלו בוצעו על ידי התובע או מי מטעמו.

הנתבע תמך את דבריו בחוות דעת מטעם המהנדס, מר חיים ניב להלן: "חוות הדעת מטעם הנתבע").

ההליכים בתיק זה :

4.         תיק זה הוגש ביום 21.2.02 ונקבע לדיון ליום 30.6.02. בדיון זה קבע כב' השופט טובי,  כי מכיוון שיש סעיף בוררות בהסכם שבין הצדדים (נספח א' לכתב התביעה) יש לנסות ולקיימה ולפיכך נדחה הדיון.

ביום 2.10.02, התקיים דיון נוסף אליו התייצבו הצדדים או אז, מאחר והבוררת על פי ההסכם, הגב' מרים פאר, לא הגיבה לפניות, הסכימו הצדדים למנות מהנדס שיכריע בכל המחלוקות. שני בוררים שמונו על ידי בית משפט, לא קיבלו על עצמם את המינוי (מר גרשוני ומר פייפר), ולדיון הבא שנקבע (13.2.03) לא הופיע הנתבע וניתן פסק דין בהעדרו.

פסק הדין בוטל כנגד הפקדת הסך של 750 ש"ח בקופת בית המשפט וסכום זה אכן הופקד ביום 26.2.03.

ביום 9.9.03, התקיים דיון נוסף בפני, בו הסכימו הצדדים למנות מומחה מטעם בית משפט, על מנת שיכריע במחלוקות ביניהם, ובית המשפט מינה את המהנדס, מר דן פרייליך לשמש כמומחה (להלן: " המומחה").

חוות דעת המומחה :

5.         ממצאי המומחה הוגשו לתיק בית המשפט ביום 20.11.03. המומחה מצא כי על הנתבע לבצע שכבת איטום תיקנית על הגג (העלות הוערכה בסך של 3,000 ש"ח ללא מע"מ): להתיז חומר סיליקוני דוחה מים על הקורה החיצוני של המרפסת (עלות של 500 ש"ח), לבצע שכבת טיח חדש על הקורה (עלות של 2,500 ש"ח).

בחוות דעתו התייחס המומחה לעניין התפר הקונסטרוקטיבי שבתוך דירת התובע. המומחה קבע כי האחריות לסדקים המופיעים לאורך התפר חלה על התובע, אשר במסגרת עבודות טיח הפנים, היה צריך לבצע עיבויים מיוחדים לאורכו של התפר ולא עשה כן.

6.         ביום 17.12.03, הופיעה בפני הצדדים והמומחה.

            התובע טען כי עקב הליקויים שפורטו בחוות דעת המומחה, הוא סבל שנתיים מרטיבות בדירה. התובע טען כי סייד לבד את הדירה.

            המומחה השיב כי בבדקו את הדירה, לא מצא סימני רטיבות בקירות.

הנתבע השיב כי לאחר שהתובע התלונן על הרטיבות, הוא שלח איש איטום, אולם התובע לא אפשר את כניסתו לדירה. בסיום הדיון, ביקש התובע לחייב את הנתבע בביצוע הליקויים וכן ביקש לקבל את אישור מכון התקנים שאין חדירת מים לדירתו.  כמו כן ביקש התובע לחייב את הנתבע בהוצאות ובעוגמת הנפש שנגרמה בשל הרטיבות.

דיון והכרעה :